כאשר יש עלייה בדרישה מערכתית לברזל, יש עלייה בספיגה של ברזל מהמעיים. הדוגמה שנחקרה באופן המשמעותי ביותר למצב זה הינה אנמיה מחוסר ברזל, שבמהלכה יש עלייה בספיגת ברזל מהמעי. באופן מפתיע, תגובת המעי לאנמיה דומה מאוד למצבים של עודף ברזל - בשני מצבים אלה יש הפעלה של מערכת שיעתוק שמובילה לספיגת ברזל בכמות גדולה במסלול המערב פקטור שעיתוק הנקרא hypoxia-inducible factor 2αי(HIF2α). עם זאת, טרם ידועים מסלולי האיתות המסוימים למיקוד סלקטיבי במצבי עומס יתר של ברזל בתיווך המעי.
עוד בעניין דומה
NCOA4י(Nuclear Receptor Coactivator 4) הינו קולטן המתווך פירוק אוטופאגי של פריטין ובעקבות כך שחרור של ברזל לדם, בתהליך הנקרא פריטינופאגיה. במחקרים קודמים החוקרים הדגימו כי פריטינופאגיה מתווכת NCOA4 במעי משולבת בדרישת ברזל מערכתית דרך הפעלת HIF2α.
על מנת להדגים את חשיבות השתתפות ציר HIF2α/פריטינופאיגה במעיים בהומאוסטזיס של ברזל, החוקרים יצרו ובחנו מודלים של עכברים עם מחיקה מלאה של NCOA4 מסוים למעי ו-NCOA4 מערכתי.
תוצאות המחקר הדגימו כי התגובה של הגוף כולו ושל המעי באופן מסוים לחסר בברזל לא הושפעה מהפרעה בתפקוד NCOA4 של המעי. עם זאת, במודל עכבר עם המוכרומטוזיס, מחיקה של NCOA4 הגן על המודלים מפני עומס יתר של ברזל.
מסקנת החוקרים היתה כי NCOA4 יכול להוות מוקד טיפולי לניהול מצבים של עומס יתר של ברזל, מבלי לפגוע בתהליכים הפיזיולוגיים המגיבים למצבי חסר ברזל.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
