אנמיה מתרחשת כאשר יש ירידה ברמת המוגלובין בתאי הדם האדומים, והמוגלובין הוא החלבון בתאי הדם האדומים אשר אחראי על נשיאת חמצן לרקמות. אנמיה מחוסר ברזל היא הסוג הנפוץ ביותר של אנמיה, והיא מתחרשת כאשר לגוף אין מספיק ברזל, אותו הגוף זקוק כדי לייצר המוגלובין. כאשר אין מספיק ברזל בדם, שאר הגוף לא יכול לקבל את כמות החמצן הדרושה לו. למרות שכיחות המצב, אנשים רבים אינם יודעים שיש להם אנמיה מחוסר ברזל – ניתן לחוות תסמינים במשך שנים מבלי לדעת את הסיבה. אצל נשים בגיל הפוריות, גורם שכיח לאנמיה מחוסר ברזל הוא איבוד של ברזל בדם עקב ווסת כבדה או הריון. תזונה לקויה, או מחלות מעיים מסוימות המשפיעות על האופן שבו הגוף סופג ברזל, עלולות גם הן לגרום לאנמיה מחוסר ברזל.
עוד בעניין דומה
מהם התסמינים של אנמיה מחוסר ברזל?
התסמינים של אנמיה מחוסר ברזל עשויים להיות קלים בהתחלה, ואף לא ברי הבחנה. על פי האגודה האמריקאית להמטולוגיה, רוב האנשים לא מודעים שיש להם אנמיה קלה עד לאחר ביצוע בדיקות דם שגרתיות.
מהם התסמינים של אנמיה בינונית עד חמורה על רקע חוסר ברזל?
- עייפות כללית
- חולשה
- חיוורון
- קוצר נשימה
- סחרחורת
- צורך לאכול פריטים ללא ערך תזונתי, כגון קרח, חימר או נייר
- תחושת עקצוץ או נמלול ברגליים
- נפיחות או כאב בלשון
- ידיים ורגליים קרות
- דופק מהיר או לא סדיר
- ציפורניים שבירות
- כאבי ראש
מהם הגורמים לאנמיה מחוסר ברזל?
לפי האגודה האמריקאית להמטולוגיה, מחסור בברזל הוא הגורם השכיח ביותר לאנמיה. ישנן סיבות רבות ומגוונות לחוסר ברזל, לדוגמה:
- צריכה לא מספקת של ברזל – אכילת מעט מדי ברזל למשך זמן רב עלולה לגרום למחסור ברזל בגוף. מזונות כמו בשר, ביצים וירקות ירוקים ידועים כמאכלים עשירים בברזל. מכיוון שברזל חיוני בתקופות של צמיחה והתפתחות מהירה, נשים בהריון וילדים צעירים עשויים להזדקק למזונות עשירים בברזל בתזונה שלהם.
- הריון או איבוד דם עקב ווסת – דימום וסתי כבד הוא גורם שכיח לאנמיה מחוסר ברזל אצל נשים בגיל הפוריות. כך גם הריון, מכיוון שהגוף זקוק ליותר ברזל במהלך זמן זה כדי להעביר מספיק חמצן לתינוק.
- דימום פנימי – מצבים רפואיים מסוימים עלולים לגרום לדימום פנימי, שעלול להוביל לאנמיה מחוסר ברזל. דוגמאות כוללות כיב קיבה, פוליפים במעי הגס או הדק, וסרטן המעי הגס. שימוש קבוע במשככי כאבים מסוימים, כמו איבופרופן, עלול גם להוביל לדימום בקיבה.
- חוסר יכולת לספוג ברזל – הפרעות או ניתוחים מסוימים המשפיעים על המעיים יכולים להפריע לספיגה תקינה של ברזל על ידי מערכת העיכול. למרות צריכה מספקת של ברזל בתזונה, מחלת הצליאק או ניתוחי מעיים כגון ניתוח מעקף קיבה עשויים להגביל את כמות הברזל שהגוף מסוגל לספוג.
- אנדומטריוזיס – מטופלות עם אנדומטריוזיס עלולות לאבד כמויות רבות של דם במהלך הווסת, וייתכן שאינן מודעות כלל למחלתן, מכיוון שהיא מוסוות ככאבי בטן ומתרחשת מחוץ לרחם.
- גנטיקה – מצבים מסוימים עם קשר משפחתי ניכר, כמו מחלת הצליאק, יכולים להקשות על ספיגת כמות ברזל מספקת. ישנם גם מצבים גנטיים או שינויים בדנ״א (מוטציות) שיכולות לגרום לאנמיה מחסר ברזל, לדוגמה, המוטציה TMRPSS6 – מוטציה זו גורמת לגוף לייצר יותר מדי מחומר בשם הפסידין, הורמון שיכול למנוע מהמעיים לספוג ברזל. מצבים גנטיים נוספים עלולים לגרום לאנמיה על ידי גרימת דימום חריג, למשל מחלת וון וילברנד והמופיליה.
מהם גורמי הסיכון לאנמיה מחוסר ברזל?
אנמיה היא מצב שכיח ויכול להופיע אצל גברים ונשים כאחד בכל גיל או קבוצה אתנית. אנשים מסוימים עשויים להיות בסיכון גבוה יותר לאנמיה מחוסר ברזל מאחרים, למשל:
- נשים בגיל הפוריות
- נשים בהריון
- אנשים עם תזונה לקויה
- אנשים התורמים דם לעתים קרובות
- תינוקות וילדים, במיוחד אלו שנולדו בטרם עת או חווים קפיצת גדילה
- צמחונים שלא אוכלים מזון אחר עשיר בברזל
- בני נוער להם צורך רב יותר בברזל בתקופות של צמיחה מהירה
- מבוגרים מעל גיל 65
- אנשים שנחשפו לעופרת
- אתלטים המתעסקים בספורט בעצימות וסיבולת גבוהה, כמו רצי מרתון
על מטופלים בסיכון לאנמיה מחוסר ברזל לשוחח עם רופא כדי לקבוע אם בדיקות דם או שינויים תזונתיים יכולים להועיל להם.
מדוע אנמיה מחוסר ברזל שכיחה יותר בנשים?
הריון, דימום וסתי משמעותי, אנדומטריוזיס ושרירנים ברחם הם הסיבות לכך שנשים נוטות לחוות יותר אנמיה מחוסר ברזל. דימום וסתי כבד מתרחש כאשר אישה מדממת בנפח רב יותר או לזמן ארוך יותר מהווסת הממוצעת לנשים. על פי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (ה-CDC), דימום וסתי טיפוסי נמשך 4 עד 5 ימים וכמות הדם שנאבד נעה בין 2 ל-3 כפות. נשים עם דימום וסתי עודף מדממות בדרך כלל במשך יותר מ-7 ימים ומאבדות פי שניים יותר דם מהרגיל.
אולטרסאונד אגן יכול לעזור לרופא לחפש את המקור לדימום עודף במהלך הווסת של האישה, כגון שרירנים. כמו אנמיה מחוסר ברזל, שרירנים ברחם לרוב אינם גורמים לתסמינים, והם מתרחשים כאשר גידולים שריריים גדלים ברחם. למרות שהם בדרך כלל לא סרטניים, שרירנים יכולים לגרום לדימום וסתי כבד שעלול להוביל לאנמיה מחוסר ברזל.
כיצד מאבחנים אנמיה מחוסר ברזל?
רופא יכול לאבחן אנמיה בבדיקות דם. אלו כוללות:
- ספירת דם מלאה (CBC) – ספירת דם מלאה היא בדרך כלל הבדיקה הראשונה בה ישתמש הרופא. ספירת דם מודדת את כמות הרכיבים התאיים או הקשורים לתאים בדם, כולל:
- תאי דם אדומים (RBCs)
- תאי דם לבנים (WBCs)
- המוגלובין
- המטוקריט
- טסיות דם
ספירת דם מספקת מידע על הדם שעוזר באבחון אנמיה מחוסר ברזל. מידע זה כולל:
- רמת ההמטוקריט, שהיא האחוז מנפח הדם המורכב מתאי דם אדומים. טווח המטוקריט תקין הוא 34.9-44.5% אצל נשים בוגרות, ו-38.8-50% אצל גברים בוגרים.
- רמת ההמוגלובין. טווח המוגלובין תקין הוא 12.0-15.5 גרם לדצילטר אצל נשים בוגרות, ו13.5-17.5 גרם לדציליטר אצל גברים בוגרים.
- גודל תאי הדם האדומים
באנמיה מחוסר ברזל, רמות ההמטוקריט וההמוגלובין נמוכות. כמו כן, תאי הדם האדומים בדרך כלל קטנים מהרגיל. ספירת דם מבוצעת לרוב כחלק מבדיקת מעבדה שגרתית, והינה מדד טוב לבריאותו הכללית של אדם. בדיקה זו יכול להתבצע גם באופן שגרתי לפני ניתוח, והיא בדיקה שימושית לאבחון סוג זה של אנמיה מכיוון שרוב האנשים שיש להם מחסור בברזל אינם מודעים לכך.
- בדיקות אחרות – בדרך כלל ניתן לאבחן אנמיה באמצעות ספירת דם. הרופא המטפל עשוי להזמין בדיקות דם נוספות כדי לקבוע את חומרת האנמיה ולבחור בטיפול המיטבי עבורה. הרופא עשויים גם לרצות לבחון את הדם של המטופל תחת מיקרוסקופ. בדיקות דם אלו יספקו מידע, כולל:
- רמת הברזל בדם
- גודל וצבע תאי הדם האדומים – תאי דם חיוורים בנוכחות חסר ברזל
- רמות פריטין – חלבון המסייע באחסון הברזל בגוף. רמות נמוכות של פריטין מעידות רמות נמוכות של אחסון ברזל.
- יכולת קיבולת הברזל הכוללת (TIBC) – משמשת לאמוד את כמות הטרנספרין, חלבון המשנע ברזל, בגוף.
- בדיקות לדימום פנימי – אם הרופא המטפל מודאג שדימום פנימי הינו הגורם לאנמיה, ייתכן שיהיה צורך בבדיקות נוספות.
- בדיקה נפוצה היא בדיקת דם סמוי בצואה – דם בצואה עשוי להצביע על דימום במעי.
- הרופא עשוי גם לשלוח את המטופל לביצוע אנדוסקופיה, שבה משתמשים במצלמה קטנה המולבשת על צינור גמיש כדי לראות את ריריות מערכת העיכול. בדיקות אלו יכולות לסייע בזיהוי מקורות לדימום במערכת העיכול.
- להלן שני הסוגים של בדיקת אנדוסקופיה:
- גסטרוסקופיה או אנדוסקופיה של מערכת העיכול העליונה – מאפשרת לרופא לבחון את רירית הוושט, הקיבה והחלק העליון של המעי הדק.
- קולונוסקופיה, הנקראת גם אנדוסקופיה של מערכת העיכול התחתונה, מאפשרת לרופא לבחון את רירית המעי הגס, שהוא החלק התחתון של המעי הגס.
מהם הסיבוכים של אנמיה מחוסר ברזל?
רוב המקרים של אנמיה מחוסר ברזל הם קלים ואינם גורמים לסיבוכים, ובדרך כלל ניתן לתקן את המצב בקלות. עם זאת, אם אנמיה או מחסור בברזל לא מטופלת כראוי, זה יכול להוביל לבעיות בריאותיות נוספות, למשל:
- דופק מהיר או לא סדיר – כאשר מטופל אנמי, הלב צריך לשאוב יותר דם כדי לפצות על כמות החמצן הנמוכה. דבר זה יכול להוביל לדופק לא סדיר, ובמקרים חמורים, להוביל לאי ספיקת לב או לב מוגדל.
- סיבוכי הריון – במקרים חמורים של מחסור בברזל, ילד עלול להיוולד בטרם עת או עם משקל לידה נמוך. רוב הנשים ההרות נוטלות תוספי ברזל כחלק מהטיפול הטרום לידתי כדי למנוע זאת.
- עיכוב בגדילה אצל תינוקות וילדים – תינוקות וילדים הסובלים ממחסור חמור בברזל עלולים לחוות עיכוב בגדילה והתפתחות, ועשויים להיות רגישים יותר לזיהומים.
כיצד מטפלים באנמיה מחוסר ברזל?
אופן הטיפול באנמיה מחוסר ברזל תלוי במידת החומרה של ובמקור שלה. הסיבה הנפוצה לאנמיה של חסר ברזל היא צריכה לא מספקת בתזונה או בעיות בספיגת הברזל. להלן מספר אפשרויות לטיפול:
- תוספי ברזל – טבליות ברזל יכולות לסייע בשיקום רמות הברזל, וישנו צורך ליטול אותן לפחות למשך מספר חודשים. במידת האפשר כדאי ליטול טבליות ברזל על קיבה ריקה, מה שעוזר לגוף לספוג אותן בצורה יותר טובה. במידה ותוספי הברזל גורמים לאי נוחות בטנית, ניתן לקחת אותם יחד עם ארוחה. יש להיות מודעים לכך תוספי ברזל יכולים לגרום לעצירות או לצואה שחורה.
- תזונה – תזונה הכוללות את המזונות הבאים יכולה לסייע בטיפול או במניעת מחסור בברזל:
- בשר אדום
- ירקות ירוקים
- פירות מיובשים
- אגוזים
- דגנים מועשרים בברזל
- בנוסף, ויטמין C עשוי לעזור לספיגת ברזל על ידי הגוף – ייתכן והרופא המטפל ימליץ על נטילת טבלית הברזל יחד עם מקור לויטמין C, כמו כוס מיץ תפוזים או פרי הדר
- להימנע ממאכלים שמורידים את רמות הברזל או מפריעים לספיגתו, כמו תה שחור
- טיפול בגורם הבסיסי לדימום – תוספי ברזל לא יעזרו במידה רבה אם דימום עודף גורם למחסור בברזל. הרופא המטפל עשוי לרשום גלולות למניעת הריון לנשים עם ווסת כבדה – זה יכול להפחית את כמות הדימום הווסתי בכל חודש. אם הדימום נגרם מפציעה, קרע או בעיה פנימית אחרת, ייתכן שיידרש ניתוח כדי לעצור את הדימום. במקרים החמורים ביותר, עירוי תאי דם אדומים או ברזל תוך ורידי יכולים להחליף ברזל ודם במהירות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
