לוקמיה מיאלואידית חריפה 05.12.2022

לוקמיה מיאלואידית חריפה (AML)

לוקמיה מיאלואידית חריפה (AML) היא סרטן הפוגע במערכת הדם ובמח העצם, שהיא הרקמה הספוגית בתוך העצמות בה נוצרים תאי הדם

לוקמיה מיאלואידית חריפה. צילום: שאטרסטוק

המילה "חריפה" בלוקמיה מיאלואידית חריפה מציינת את התקדמותה המהירה של המחלה. המחלה נקראת לוקמיה מיאלואידית, מכיוון שהיא פוגעת בקבוצה של תאי דם לבנים הנקראים תאים מיאלואידים, המתפתחים באופן תקין לסוגים שונים של תאי דם בוגרים כגון תאי דם אדומים, תאי דם לבנים וטסיות.

לוקמיה מיאלואידית חריפה נקראת גם לוקמיה מיאלוגנית חריפה, לוקמיה מיאלובלסטית חריפה, לוקמיה גרנולוציטית חריפה ולוקמיה לא-לימפוציטית חריפה.

מה הם התסמינים של לוקמיה מיאלואידית חריפה?

סימנים ותסמינים כלליים בשלבים המוקדמים של לוקמיה מיאלואידית חריפה עשויים לחקות את אלה של שפעת או מחלות נפוצות אחרות. הסימנים והתסמינים של לוקמיה מיאלואידית חריפה כוללים:

  • חום.
  • כאבי עצמות.
  • עייפות ותשישות.
  • קוצר נשימה.
  • חיוורון.
  • זיהומים חוזרים ותכופים.
  • חבורות הנוצרות בקלות.
  • דימומים חריגים, כגון דימומים תכופים מהאף או מהחניכיים.

כיצד מתפתחת לוקמיה מיאלואידית חריפה?

לוקמיה מיאלואידית חריפה מתרחשת כאשר תא במח העצם מפתח שינויים (מוטציות) ב-DNA, החומר הגנטי שנמצא בתוך התא. ה-DNA של התא הוא זה שמכיל את ההוראות שמכתיבות לתא מה לעשות. באופן תקין, ה-DNA אומר לתא לגדול בקצב מוגדר ולמות בזמן מוגדר. בלוקמיה מיאלואידית חריפה, השינויים בחומר הגנטי מונעים מהתא לווסת את קצב הגדילה והמוות באופן תקין, וכך גורמים לתא מח העצם להמשיך לגדול ולהתחלק.

כאשר זה קורה, ייצור תאי הדם יוצא משליטה. מח העצם מייצר תאים לא בשלים המתפתחים לתאי דם לבנים סרטניים הנקראים מיאלובלסטים. תאים לא תקינים אלה אינם מסוגלים לתפקד כראוי, מונעים ייצור תקין של תאי דם אחרים, ומצטברים במקומות שונים בגוף.

מה הם גורמי הסיכון ללוקמיה מיאלואידית חריפה?

לא ברור מה גורם לשינויים הגנטיים המובילים להתפתחות המחלה, אך זוהו מספר גורמים המגבירים את הסיכון לחלות בה:

  • גיל - הסיכון ללוקמיה מיאלואידית חריפה עולה עם הגיל. המחלה שכיחה ביותר בקרב מבוגרים בני 65 ומעלה.
  • מין - גברים נוטים לפתח לוקמיה מיאלואידית חריפה יותר מאשר נשים.
  • טיפולים קודמים נגד סרטן - אנשים שעברו סוגים מסוימים של טיפולי כימותרפיה עשויים להיות בעלי סיכון גבוה יותר לפתח את המחלה.
  • חשיפה לקרינה - לאנשים שנחשפו לרמות גבוהות מאוד של קרינה, כמו ניצולים מתאונות גרעיניות, או לאנשים שטופלו בקרינה כחלק מטיפול נגד סרטן, יש סיכון מוגבר לפתח AML.
  • חשיפה לחומרים כימיים - חשיפה לכימיקלים מסוימים, כגון בנזן, קשורה לסיכון גבוה יותר לפתח את המחלה.
  • עישון - המחלה מקושרת לעשן סיגריות, המכיל בנזן וכימיקלים ידועים אחרים הגורמים לסרטן.
  • הפרעות אחרות במערכת הדם - אנשים שסבלו מהפרעת דם אחרת, כגון תסמונת מיאלודיספלסטית (MDS), מיאלופיברוזיס, פוליציטמיה ראשונית או תרומבוציתמיה ראשונית, נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח AML.
  • הפרעה גנטית - הפרעות גנטיות מסוימות, כגון תסמונת דאון, קשורות לסיכון מוגבר לפתח את המחלה.

עם זאת, לאנשים רבים המפתחים את המחלה אין את גורמי הסיכון שהוזכרו, ומנגד, אנשים רבים שיש להם גורמי סיכון עשויים לא לפתח את הסרטן לעולם.

כיצד מאבחנים לוקמיה מיאלואידית חריפה?

מטופל הסובל מתסמינים המחשידים להימצאות לוקמיה מיאלואידית חריפה יישלח על ידי הרופא לבדיקת דם. לסובלים מהמחלה יש לרוב ריבוי של תאי דם לבנים, ומחסור בתאי דם אדומים ובטסיות. במקרים מסוימים מספר תאי הדם הלבנים יכול להיות דווקא נמוך מהמצב התקין. בנוסף, נוכחות בדם של תאים המכונים "תאים בלאסטים", תאים לא בשלים שנמצאים באופן תקין במח העצם בלבד (ולא בדם), היא סימן נוסף ללוקמיה מיאלואידית חריפה.

בדיקת מח עצם - בדיקת דם יכולה לעורר חשד לקיום לוקמיה, אך בדרך כלל נדרשת בדיקת מח עצם כדי לאשר את האבחנה. במהלך ביופסיה של מח עצם, משתמשים במחט כדי לקחת דגימה ממח העצם, לרוב מעצם האגן.

ניקור מותני ובדיקת נוזל השדרה - במצבים מסוימים, ייתכן שיהיה צורך לדגום נוזל שדרה כדי לבדוק אם יש תאים סרטניים. הבדיקה נעשית על ידי החדרת מחט קטנה לתוך תעלת עמוד השדרה בגב התחתון ושאיבת כמות נוזל קטנה הנשלחת לבדיקה.

אפיון מעבדתי של תאי הסרטן - במעבדה ניתן לאפיין את התאים הסרטניים כדי להבין טוב יותר אילו שינויים גנטיים קיימים, מה שיכול לעזור לקבוע את הפרוגנוזה ולהתאים את הטיפול המיטבי.

קביעת תת הסוג של המחלה

לאחר האבחנה של לוקמיה מיאלואידית חריפה, ייתכן וידרשו בדיקות נוספות כדי לקבוע את היקף הסרטן ולסווג אותו לתת סוג ספציפי יותר.

תת הסוג של המחלה מבוסס על האופן בו התאים נראים כאשר הם נבדקים תחת מיקרוסקופ. ייתכן שימוש בבדיקות מעבדה מיוחדות על מנת לזהות את המאפיינים הספציפיים של תאי הסרטן. סיווג המחלה עוזר לקבוע אילו טיפולים עשויים להיות הטובים ביותר, ומחקרים רבים נעשים על האופן בו סוגי טיפול שונים משפיעים על סוגי לוקמיה שונים.

הערכת אופי המחלה וסיכויי ההחלמה

קביעת אופי המחלה נעשה על ידי אפיון תת הסוג של המחלה ושימוש במידע נוסף. בסוגים אחרים של סרטן שאינם לוקמיה מיאלואידית חריפה משתמשים בדירוג של שלבים לפי מספרים כדי לציין את סיכויי ההחלמה, היקף התפשטות המחלה ואת חומרתה. בלוקמיה מיאלואידית חריפה לא קיימת חלוקה לשלבים אלו. במקום זאת, חומרת המחלה נקבעת על ידי תת הסוג של ה-AML, גיל החולה, בריאותו הכללית ותוצאות של בדיקות שונות כגון מספר תאי הדם הלבנים שנמצאו בדגימת הדם.

מה הטיפול בלוקמיה מיאלואידית חריפה?

הטיפול בלוקמיה מיאלואידית חריפה תלוי במספר גורמים הכוללים את תת סוג המחלה, גיל, הבריאות הכללית והעדפות המטופל.

באופן כללי, הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול להשריית הפוגה - מטרת השלב הראשון של הטיפול היא להשמיד את התאים הסרטניים בדם ובמח העצם. עם זאת, הטיפול הראשוני להשריית ההפוגה בדרך כלל אינו מחסל את כל תאי הלוקמיה, ולכן יש צורך בטיפול נוסף כדי למנוע מהמחלה לחזור.
  • טיפול מייצב - נקרא גם טיפול לאחר הפוגה או טיפול תחזוקה, שלב זה של הטיפול נועד להשמיד את תאי הלוקמיה הנותרים. טיפול זה נחשב חיוני להפחתת הסיכון להישנות המחלה בעתיד.

הטיפולים בשלבים אלה כוללים:

  • כימותרפיה - הצורה העיקרית של טיפול להשריית הפוגה, אם כי ניתן להשתמש בה גם לטיפול המייצב. כימותרפיה כוללת שימוש בחומרים כימיים כדי להשמיד את התאים הסרטניים. אנשים הסובלים מהמחלה שוהים בדרך כלל בבית החולים במהלך הטיפולים הכימותרפיים, כיוון שהתרופות פוגעות גם בתאי הדם הבריאים ולא רק בתאים הסרטניים. הטיפולים נעשים במחזורים, ובמידה והמחזור הראשון של הכימותרפיה אינו גורם להפוגה, ניתן לחזור עליו על מנת להגיע לתוצאות מספקות.
  • טיפול ממוקד (ביולוגי) - מדובר בטיפולים תרופתיים המתמקדים בשינויים גנטיים ומאפיינים ייחודיים לתאי סרטן. תרופות המסוגלות לפגוע במאפיינים ספציפיים אלו נמצאים בשימוש על מנת להשמיד תאי סרטן באופן ממוקד ולמזער את הנזק לתאים הנורמליים של הגוף. אפיון תאי הסרטן מאפשר לבדוק האם טיפול ממוקד עשוי להועיל, וכך ניתן להחליט האם להשתמש בטיפול ממוקד בלבד או בשילוב עם כימותרפיה לטיפולי השריית הפוגה או לטיפולי הייצוב.
  • השתלת מח עצם - השתלת מח עצם, המכונה גם השתלת תאי גזע, עשויה לשמש לטיפול הייצוב. השתלת מח עצם מסייעת לשיקום תאי גזע בריאים על ידי החלפת מח עצם לא בריא בתאי גזע תקינים, אשר יסייעו למח העצם לחזור לתפקוד תקין.

טרם השתלת מח עצם, ניתנים מינונים גבוהים במיוחד של כימותרפיה או הקרנות כדי להרוס את מח העצם החולה שמייצר תאים סרטניים. לאחר הטיפול, מקבלים עירוי של תאי גזע מתורם תואם. אפשרות נוספת נקראת השתלה עצמית, בה המטופל מקבל את תאי הגזע שלו, במידה והיה בעבר בהפוגה ונלקחו ממנו תאי גזע בריאים לאחסנה.

התמודדות ותמיכה

לוקמיה מיאלואידית חריפה היא צורה אגרסיבית של סרטן הדורשת קבלת החלטות מהירה, דבר המעמיד מטופלים בפני החלטות חשובות לגבי מחלה שאינה מוכרת להם.

המונח "לוקמיה" יכול לבלבל מכיוון שהוא מתייחס לקבוצה של סוגי סרטן שאינם כל כך דומים, למעט העובדה שהם משפיעים על מח העצם והדם. מומלץ ללמוד על המחלה על מנת לקבל החלטות לגבי הטיפול בצורה טובה יותר. בנוסף, מומלץ להישען על משפחה וחברים, עצם השיתוף אודות האבחנה יכול לסייע להתמודדות עם המחלה והטיפול, ולעתים מעלה הצעות לעזרה מעשית מהסביבה שיכולה לסייע.

נושאים קשורים:  לוקמיה מיאלואידית חריפה,  לוקמיה
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו