טיפול קרינתי עם DIBH מאפשר להגן על איברים קריטיים בסיכון (OARs: organs-at-risk) בעת רדיותרפיה אדג'ובנטית לשד. מערכות הדרכה, כגון surface guided radiation therapyי(SGRT), משפרות את הדירות (reproducibility) מנח השד ויציבותו במהלך DIBH.
עוד בעניין דומה
בנוסף, ניתן לשפר את ההגנה על OAR עם DIBH באמצעות טכניקות שונות, לדוגמה שכיבה על הבטן (prone position) ושימוש ב-CPAPי(continuous positive airway pressure). על ידי השראה של DIBH עם רמה קבועה של לחץ חיובי, הנשמה מכשירנית לא פולשנית (MANIV: mechanically-assisted and non-invasive ventilation) עשויה לשלב את האופטימיזציות הללו ל-DIBH.
לצורך כך, החוקרים ערכו מחקר אי-נחיתות אקראי, במוסד יחיד ובתווית פתוחה. במסגרת המחקר נאספו 66 מטופלות הזכאיות לטיפול אדג'ובנטי להקרנות מלאות של שד שמאל. הטיפול ניתן בשכיבה על הגב, והמטופלות הוקצו באקראיות בין טיפול עם DIBH המושרה מכנית (MANIV-DIBH) לבין DIBH עצמאי בהנחיה של SGRT (sDIBH).
התוצאים הראשוניים היו יציבות של מיקום השד והדירות, עם מרווח אי-נחיתות של 1 מילימטר. התוצאים השניוניים היו הסבילות לטיפול, אשר הוערכה מדי יום באמצעות מדדים מאומתים, משך הטיפול, המנה שניתנה ל-OARs ויכולת ההדירות של המיקום בין הפרקציות.
מתוצאות המחקר עולה כי ההבדלים בין שתי הזרועות מבחינת היציבות וההידור של מיקום השד התרחשו ברמה תת-מילימטרית (p < 0.001 עבור אי-נחיתות). ה-near-max dose לעורק השמאלי הקדמי היורד (left anterior descending artery) (14.6 ± 12.0 גריי לעומת 7.7 ± 7.1 גריי, p = 0.018) והמינון הממוצע (5.0 ± 3.5 גריי לעומת 3.0 ± 2.0 גריי, p = 0.009) היו משופרים תחת שימוש ב-MANIV-DIBH.
ממצאים דומים נצפו מבחינת ה-V5Gy של החדר השמאלי (2.4 ± 4.1% לעומת 0.8 ± 1.6%, p = 0.001), וכן ה-V20Gy (11.4 ± 2.8 % לעומת 9.7 ± 2.7%, p = 0.019) וה-V30Gy (8.0 ± 2.6% לעומת 6.5 ± 2.3%, p = 0.0018) של הריאה השמאלית.
תחת MANIV-DIBH נצפתה יכולת טובה יותר מבחינת ההידור של מיקום הלב בין הפרקציות. התוצאים השניוניים של הסבילות לטיפול ומשכו היו דומים.
לסיכום, הנשמה מלאכותית מאפשרת את אותו הדיוק הקרינתי למטרה כמו טיפול עם SGRT, ובמקביל לכך מספקת הגנה טובה יותר על ה-OAR.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה