במחקר שהתפרסם בכתב העת The Journal of Pediatrics בחנו מה הן האטיולוגיות השכיחות של אנמיה נורמוציטית בקרב ילדים וכן מה הפרוגנוזה של נבדקים אלה, זאת במטרה לאפיין ולהעריך את התוצאים של ילדים שהופנו להמטולוג ילדים בשל אנמיה נורמוציטית.
עוד בעניין דומה
במחקר רטרוספקטיבי זה נכללו צעירים בגילאי 0-21 שנים שהופנו למרפאת המטולוגיה ילדים במרכז שלישוני גדול בשל אנמיה נורמוציטית בין השנים 2019-2021. אנמיה נורמוציטית הוגדרה כערכי המוגלובין ירודים עם ערכי MVC (Mean Corpuscular Volume) תקין, לפי טווחים תקינים שהוגדרו במעבדה הבוחנת. במחקר נכללו 271 נבדקים (48% בנות, גיל חציוני של 5.4 שנים).
תוצאות המחקר הדגימו כי האבחנה השכיחה ביותר היתה אנמיה של חסר ברזל (n=90, 33%), אנמיה סטטיסטית (n=64, 24%), דיכוי חולף של מח העצם (n=36, 13%) ואריתרובלסטופניה חולפת של הילדות (Transient Erythroblastopenia of Childhood - TEC; n=19, 7%).
עבור 17 מהנבדקים (6%) החשד היה כי מדובר בהפרעה לא המטולוגית שגרמה לאנמיה ועל כן הופנו למומחים בתחומים אחרים להמשך בירור וטיפול. ל-16 מהנבדקים (6%) היתה אנמיה שחלפה באופן עצמוני ללא זיהוי של אטיולוגיה ברורה.
מלבד הנבדקים עם חסר ברזל, ל-35 (13%) מהנבדקים היתה אבחנה המטולוגית המצריכה המשך טיפול המטולוגי, ביניהן: TEC, אנמיה המוליטית, אנמיה על שם דיאמונד-בלקפאן ובטא-תלסמיה מינור (beta globin traits). 251 מהנבדקים (93%) שוחררו מהמשך טיפול ומעקב המטולוגיים לאחר תקופה חציונית של 25 ימים (טווח של 0-2,124 ימים).
מסקנת החוקרים היתה כי ילדים עם אנמיה נורמוציטית מציגים אטיולוגיות מגוונות לאנמיה, אך המובילה שבהן היא אנמיה מחוסר ברזל. מידע זה תומך בטיפול ראשוני במסגרת מרפאות קהילתיות, בהן ניתן לבצע בדיקות לרמות פריטין בסרום, פאנל ברזל וספירת רטיקולוציטים. רק תת-אוכלוסיה של הנבדקים תזדקק להמשך טיפול על ידי מומחה מתחום ההמטולוגיה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה